קטגוריה: מחשבות

ביזכות אלכסון ניתקלתי בכשל שלא הכרתי אותו בשמו. כי את הבעיות שהוא עושה אני מכיר טוב מידי .לדעתי מעניין לא רק הכשל אלה גם העובדה שהוא ניכבה אל הכלים. אבל פרה פרה נתחיל בכשל ונמשיך הלאה

כשל מקנמרה שידוע גם ככשל כמותי הוא הכשל ההפוך לכול מה שמלמדים מהנדסים. זה כשל שבפשטות ניתן לומר שמרוב שמודדים את הפרטים את העיקר מפספסים.

הכשל הוא על שמו של רוברט מקנמרה שר ההגנה האמריקני במלחמת ויטנם ,שבילה בחברת פורד ושם למד שיטות ניהול סטאטיסטיות . אחת הנושאים הבסיסיים בשביל זה הוא שההחלטות מבוססת אך ורק על תצפיות כמותיות (או מדדים) והתעלמות מכל השאר. “We belive in good all rest should bring data” היא חולצה ואמירה שמודפסת הרבה ושמה את האמירה הזאת בחזית. אגפים שלמים בנויים לדוגמת IE ושאר ניספחיהם. אפילו חלק אנשי הhr יגידו שמה שלא מדיד לא מוגדר. [חכו לפוסטים של kpi בקרוב סוף שנה].

הבעייה שלא את הכול אפשר לימדוד ויותר גרוע לא הכול קל לימדוד. במילחמת ויטנם מקנמרה ספר גופות. לפי המדד הזה ארה”ב ניצחה בויטנם במיצאות זה לא בדיוק היה כך. דעת קהל בשני הצדגים והמורל קבעו תוצאה שונה מהסטטיסטיקה.

זה קל להביא מיספרים ולהסביר, אבל במיקרים מסובכים קשה להוכיח תצפיות גם עם הן לכולם בררות. הצוות שלי לדוגמה הוא צוות עזר, עם הוא חסר לא ייצרו פחות. אבל הרעש במערכת של המוצר המסובח שלא מצליחים כרגע ליצר או העומס שנופל על אנשים אחרים שמוביל לשחיקה שלהם לא ניתן לקימות. ועדיין למרות שאין שום פרמטר מיספרי שיוכיח עדיין זה אחד המקומות הבודדים במיפעל שהעדרות של אדם בודד תגרום למנהל המיפעל להיתערב.

גם אני כמנהל ניסיתי לבקר את העבודה במיספרים בשביל להבין, ואין בררה אלה להבין את הפרטים כי כשארועים רבים כול כך שונים זה מזה לפעמים מי שמספיק פחות למעשה עובד קשה יותר.

כמו שכתבתי בהתחלה חלק מהעיניין בכשל הזה זה שהוא לא מפורסם. הייתי מצפה שהוא יובל את המחלקות ההומניות, יועבר בהדרכות ויתוזכר ליפני שיחות משוב, וזה לא קורא. ההפך מבקשים לדרג ולמדוד את המטרות. SMART זה חובה ומי שלא בקיא הM מסמנת מדידה. אז למה זה לא שם ? אני מניח שזה ביגלל אנשי המיספרים שהם המנהלים. שהם רוצים תוצאות לא תירוצים ובשקף של סיכום שנה צריך מיספרים. ומקור הבעייה שלמרות כול האמירות החדשות עדיין שמחלקות משמשות כHR כאשר הR – האדם כשמאב שולט בגישה , מעודנת פחות מעודנת יותר עדיין זה שם מסתובב.

אולי סיבה אחרת להעלמות הכשל היא הרצון של פסיכולוגיה ושאר מדעי החברה להידמוות למדע אמיתי . כזה שקביל וניתן להפרכה ולהוכחה. ובדרך זו כול מה שבצד נישאר למקצעות הפריפריה שהם אומנות ולא מדע. זה קצת חבל כי מהצד זה ניראה שמהקור של פריוד לא הרבה נישאר. לפרויד לא היה מדע וגם לא סטינג קבוע וכול שאר העצות שאנו מקבלים מhr היום. וקשה לקבל שיש דברים שהם אומנות . אני זוכר בשעורים ביעוץ לא התבישו להגיד שתחושת בהבטן היא מדד קביל ואפילו עיקרי, אני מקווה שלפחות כלפי פנים זה כך גם במי שהיום ניקראים B.P ואולי בהכנות למשוב הבא בעיקבות השינוי שכבר קורא בחוץ לא ידריכו על SMART אלה פשוט תבין מה דעתך…

כרגיל מי שחדש פה מוזמן לגלול וליבדוק מה היה בעבר

להמתין ולחזור לחפש עידכון או לעקוב ולקבל התראה בפיסבוק בלינקד או בציצן https://twitter.com/Haimbaavoda

וסתם עוד משהוא – התמונה של הפוסט זה מה שמנוע הציור dell e “דמיין” כשמתי בו פיסקה מהפוסט. בדקתי מנוע אחר ויצאו התמונות הבאות – עדיין לא משתווה לאדם

חבל לי שבחרו ללכת ליפן ולא למיטבח. הרי מפעלי ענק שמיצרים בלחץ תוצרים שונים ומשונים באותו קו יצור כבר איתנו הרבה זמן גם בלי יכולות מיחשוב – הרי אילו המיטבחים

הוצאת מנות לפי הזמנה בלי דרך לתחנן הרבה מראש זה תאור של מיסעדה ושל מיפעלים שמיצרים לאחרים. בתחום שלי זה הfounderys

ושם לא מיצרים את אותו קו כול היום אלה מנות על פי הזמנות. לקוח אחד כמו שולחן אחד יכול להזמין מכמה טכנולוגיות שונות . ממנות מסובחות ועד לערמת ציפס גדולה.

אבל אנחנו בתעשייה ניתקענו עם ההילולים לשיטות רזות, יעילות עם כול מיני כותרות שמתאימים למסובבי ברגים אחידים על המסוע.

אחד מאותן שיטות ש”אהובה” עלי במיוחד הינה 5S שקיבלה את הכינוי של אברי גוף שמזכירים בצליל את האות s כי רוב הפעמים שאני זכיתי ליפגוש את השיטה הישום היה קרוב לכסת”ח. מבצע ניקיון אדיר שאחרי סימו המוצלח ליפעמים אפילו בתוך כמה דקות האזור ניראה כמו המיזרח התיכון

חלק מהבעייה בישום הוא פשוט תרבותי, הקיזן נוצר על בסיס של חברה שבה בניגוד לחברה הפאודלית והצמיתים הסמוראי ידע שעליו לדאוג בחזרה לפועל על מנת להבטיח את היבול הבא.

אז את התרבות והבסיס שלנו לא ישתנה ואולי במקום לחפש במיזרח עדיף היה לחפש קרוב , במיטבח “מיז אן פלאס” ובתרגום חופשי- להניח במקום.

זה נישמע דומה לסידור של s5 אבל המקום משתנה , הסדר הוא בהתאם למה שנידרש. והסדר שנידרש משתנה ממנה למנה. אבל הסדר זה רק נקודה אחת. כול מי שאפילו הכין קצת יותר מחביתה פשוטה יודע שלירקות יכולים להיות שימושים שונים. ניקח בצל לדוגמה – ריבועים קטנים לסלט, רצועות למוקפץ כך שאותו חומר גלם דורש הכנה שונה בהתאם למנה. מנות שונות דורשות הכנות שונות, וצריך לתכנן אותן מראש. אפילו מאכל הילדים האולטימטיבי – פסטה לבנה דורש להרטיח מיים ליפני שמתחילים במלכת ההכנה. ועים רוצים שיצאו מנות שונות לאותה ארוחה צריך להבין מה לעשות ליפני מה. כך שמה שיש פה זה לא רק סדר אלה פעולות שדורשות הבנה וזו כניראה הבעיה.

לוקח זמן להכשיר פועל שמבין, שיודע להכין ובמיקרה הצורך להגיב. אז מפרקים את הפעולות כך שאנשים הם “רק” תחליפי רובוט. ואז לא צריך באמת לשמר כי לשים כלי במקום מסומן זה דבר שניתן ללמד במהרה. והיום המצב הפך להיות שאני כבר לא בטוח מי הגורם ומי התוצאה. האים בגלל שרוצים שכולם יהיו חליפיים הם באמת מתחלפים ?

ושוב אני חוזר לאותה המנטרה של לתת משמעות או להיתמודד עם ה”התפטרות השקטה” או איזה מילות קוד חדשות לבעיות ישנות. וכן חיפוש במקומות אחרים יכול לתת פיטרון או לפחות לתת טיעונים שונים לאותו רעיון

ושנייה ליפני הסוף מעניין שהמקום היחידי מיחוץ למיטבח שהביטוי מיז אן פלאס תפס זה בפסיכולוגיה באיזו פינה – שהסדר משנה את התפיסה, אז אומנם מדובר היה בחינוך אבל מי שרוצה ליצור יציאה מהתפיסה של ננצל וניסע שווה ליבדוק וליראות , בעני שווה לנסות

וכרגיל מי שחדש פה מוזמן לגלול וליבדוק מה היה בעבר

להמתין ולחזור לחפש עידכון או לעקוב ולקבל התראה בפיסבוק בלינקד או בציצן https://twitter.com/Haimbaavoda

ניסוי הכלא של הוא מהניסויים המפרוסמים ביותר שיש , ולכן הוא גם ניראה כהונאה הגדולה ביותר שהיתה במחקר. והאמת שצריך לישאול האים יש מקום למדע שחלק מהבסיס שלו מבוסס על שקר ?
לצורך התיזכורת מדובר על הניסוי שבוא אוכלוסיות סטודנטים חולקה לסוהרים ואסירים בצורה אקראית ולמרות שדובר במישחק ושליכאורה לא היה הבדל בין הסוהרים לאסירים הרי שמהר מאוד חלק מהסוהרים “ניכנסו” לתפקיד מהר מידי והחלו להיתעלל באסירים. זה יצר המון רעש גם של אטיקה מיקצועית וגם על כך שהסיטואציה משפיעה על האדם . אבל לא זה העיקר כאן. מבחינתי העיקר בנושא זה שלאורך שנים הוכח שהניסוי לא בדיוק היה כמו שתואר.
זה התחיל באסיר שנישבר והוצג כסימן להתעללות ואשר הודה עוד כמעט בזמן אמת שפשוט רצה להשתחרר על מנת לילמוד למבחן. בהמשך מישום מה כשאחרים ביצעו את הניסוי הוא לא חזר על עצמו. לא היתה כניסה כו דרמתית לתפקיד. ואז התגלו קלטות שבוא שומעים שלמעשה יש תידרוכים ואין פה כניסה לספונטנית לתקפקיד אלה תידרוך כיצד להיתעלל ולהקשות על מנת להגיע לכך. ישנו גם חשד שהכניסה לא בוצעה רק למען המדע אלה כאידיאולוגיה בחלק מהתידרוכים אף הוצג הצורך בהיתנהגות על מנת לבצע רפורמה בבתי הכלא.
עם כול כך הרבה בעיות איך זה שהניסוי הזה הוא אחד מהמפורסמים ביותר ומופיע בספרי לימוד עד היום ? כי החוקרים עקפו את המחקרים ואת העמיתים ופנו ישר להמונים.לתיקשורת החוצה. זה היה עוד ליפני עידן הרשתות אז אני מניח שזה היה פשוט יותר היום.

כלומר גם היום ישנם מדענים שלצד מחקר אמיתי שולחים אל הקהל והעיתונים מאמרים של ניסויים ובדיקות שלא עברו בדיקה. פייק ניוז מדעי. עכשיו זה לא שפרסום מדעי מחסן מטעויות , בעבר הלא רחוק כבר היה “משבר” השיחזורים למי שהמוסג חדש לו מדובר על כך שבניסיון לשחזר 100 מאמרים הצליחו לשחזר בערך שליש ומאז הבינו שיש לבדוק את הנושא אבל מאמרים עדיין נופלים בזה אחר זה.

נופלים זה מילה עדינה. כשנתנו למומחים להעריך עם מאמר ישתחזר או לא הם באמת הבינו עיניין, ועדיין יש פירסומים בעיתיים. ולא רק זה הם אפילו יותר מצוטטים. ניראה פשוט כי הם יותר מעניינים. פה כבר צריח להניח הנחות שביגלל העיניין הם מקבלים הנחות ולכן יוצאים אל הקהל.

ובשל אותו העינין הם יותר מתפרסמים ויותר נגישים לציתוטים. וציתוט זה לא סתם מיספר, זה חשוב לקריירה לפחות באקדמיה

אז מה נישאר? להאמין שהמדע ידע לאט לאט להוציא את הטעויות ? זה לא קורה – ראו את ניסוי הכלא.

כלומר “בסוף האמת מנצחת” זה דבר שכולם מספרים זה לזה אבל מי שבטעות ישמע בהדרכה על פרמידת הלמידה מוזמן לבדוק את הנושא (אולי בפעם הבאה) ולהיתיאש מהמדע במדעי החברה.

צריך פשוט להישתמש גם בניסיון ולסנן, כי בסופו של דבר ובטח במדעי החברה תמיד ניתן למצוא איזה הנחות יסוד ואסכולה שתתאים לכם לעמדה.

וכרגיל מי שחדש פה מוזמן לגלול וליבדוק מה היה בעבר

להמתין ולחזור בעוד שבוע/שבועיים או לצפות בפיסבוק או אצלי בלינקד עם זה עדיף

ומי דרוצה שאלב זה יצייץ אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/Haimbaavoda לצייץ

למי שאי סבלנות לקרוא את הכול הרעיון הוא פשוט, ” ההתפטרות השקטה” תמיד הייתה זה פשוט מיתוג מחדש לנושה קיים , לא מדובר פה במאבק בין דורי אלה פשוט במאבק מעמדי אשר מוקצן על ידי צמצמום הפער בין מקצועות ה צברון הכחול ללבן כתוצאה מנהלי עבודה

אז נתחיל מהתחלה, מה זה התפטרות שקטה – זה לבצע את העבודה שהוגרה ובזמן שהוגדר, לא מדובר שביתה איטלקית אלה פשוט בהתאמה בין האדם לחוזה. שם יפה קליט וכנראה מאוד ווירלי אבל עוד ליפני שהתקשורת הייתה בעזרת מחשבים היה לזה ביטוי ” העט נופל בחמש” . אני מניח שרוב מי שמעלה את זה לטיק טוק לא עבד עם עט אבל זה היה שם. הביטוי הזה היה לפעמים ביטוי גנאי לעובד או לתאור של עבודה אבל סימן הבדל ברור בין חופשה לעבודה. המקום עבודה שלי לא בדיוק חובב הפרדות שכאילו ולכן בדרך כלל בקולגות שלי מתחלפים מהר. חלקם התחלפו לעבודות בשכר נמוך יותר והתקדמו לאחור רק בשביל למצוא את האיזון המיוחל או לנסות להחזירו לשפיות . ולא מדובר פה על העשור האחרון … אבל כרגע אני קורא ספר מ46 שנוגע לנקודה הזאת. היא מתוארת בצורה קצת יותר מליצית וקשה לקריאה מסרטון חביב אבל כבר ב46 דובר על מאבק בין הפסיכולוגיה האינדיבידואלית שבסיסה הינו הרצון לכוח וקידום של האדם לבין הזרמים ההומניים שמתייחסים למילוי צריכים שלא בהכרח על ידי מסגרות וברושן העבודה. לפעמים זה מביך כמה מה שהיה הוא שיהיה.

נחזור מהספר שניה לנושא שהצעירים הם אילו שמובילים את הנושא, אני מניח שזה נכון בטיקטוק ובאינסטגרם שכן הם הרוב אבל אני עדיין זוכר את המאבק של המנהלת שלי מול החונך שלי על שעות העבודה שלו, ולא מבובר פה בדור Z או Y אלה על אדם שהיה שאני לא באמת סגור עם הוא X או ביבי בוום. מה שמוביל אותי לנקודה שלא מדובר במאבק בין דורי כפי שהוא מוצג אלה פשוט במאבק בין הנהלה לעובדים. הוא כרגע מובל על ידי הדורות האחרונים פשוט כי הם דור ה”עובדים הפשוטים”. הרי מי שבדורות הקודמים לא השקיע (או עשה הצגה יפה) לא התקדם ונעלם לתפקידים מוזרים בצד כך שמנהלים הם אילו שראו את תפיסת החברה מעל האדם. כבר יש לי מספיק שנים על מנת ליראות איך אנשים שינו את התנהגותם ודעתם עם הקידום מלע. אני זוכר שבמכרז שהפסדתי היה לי שיחה עם חבר שאמר שמצד אחד הוא עצוב בשבילי שלא התקבלתי ומצד שני שמח שלא איבד חבר. נחזור לחוויות האישיות שלי מהעבר שאני עוד זוכר את אחד המנהלים בעבר כשקודם כבר מההנהלה הזוטרה עושה סיבובים אחרי חמש בקוביות ההנדסה לסמן לו מי נימצא עוד בעבודה וניכר היה שהוא לא מרוצה מהתוצאה. ושוב זה לא נושא של גיל. היה לי עונג לעבוד תחת מנהלת שלמדה אתו באותה שכבת גיל ואותה עיר. .אצלה לא היו שעות היו משימות. וזה לא משנה עם עבדת קשה או מעט לכול משימה  היה מספר ורק לפי זה ההצלחה נמדדה, עם הייתה הצלחה או בעיה. ושוב זה מאבק מעמדות כי גם אותה ראיתי לא נספרת על ידי הנהלות שונות למרות ההצלחות.

“היחס הטבעי לעבודה המקצועית של האדם כתחום שבוא ניתן להגשים ערכים יצרתים ולהשיג מטרות אישיות נפגע ומתעוות לא פעם עקב תנאי העבודה השולטים בימינו ” כתב פראנקל כבר ב1946 אבל ההמשך הוא המעניין לנקודה שלי “ככול שהכבודה ממוכנת יותר ומתבצעת בהתאם לנורמות, כן היא מהימנה ורצויה יותר” החלק הזה הוא החלק שכול מהנהל ישמח ממנו ודורש מעובדיו , מחלקות שלמות קמות על מנת לתמוך בסטנדרטיזציה. QA לבקרה OPEX על מנת לחפש את הנורמה הטובה ביותר OD LD ושאר הקיצורים לסמן את מחלקות התמך של ההדרכה אשר מטרתם היא שהתוצר יהיה זהה לא משנה מי על העמדה או על המקלדת. מעבר לכך חלק החברות לוקחות לעצם גם את הדרישה להופעה אחידה בחלק מהמייקרים כחלק מאותו צמצום חרות אישית אף כי אין לזה שום קשר לתפקיד (עם כי בענפים רבים זה כבר צומצם) אבל הרעיון די פשוט. גם עבודות החשיבה נכנסה תחת נהלים . אתה נידרש להשתמש בתוכנה מסוימת לא כי צריך אלה כי זה הדרישה, דוחות בפורמט אחיד וכו כך שגם תפקידי הצברון הלבן – מקצועות החשיבה מצמצמות את מקוריות המחשבה. ואז מגיעה שוב באותו ספר שאני מזכיר הוא מ46

ולכן בתנאים אילו יש להתייחס לעבודה כאמצעי למטרה, לא יותר מפרנסה גרידה. במייקרים אילו החיים האמיתיים מתחילים רק בשעות הפנאי

פרנקל 46

כן אותו דור במורים (boomers)  כבר הבין את ההתפטרות השקטה אבל היה דור שהנדסאים חשבו ועבדו לבד יותר ממה שמהנדסים עושים בימינו ועוד לא קמו כול מחלקות האיכות שש הסטיגמות ושאר השיטות כך שזה נישאר לעובדי היצור מול מנהליהם, היום עם למידת המכונה והסטנדרטיזציה יש המון פועלי מקלדת שפשוט מחפשים משמעות אחרי העבודה. מה שגרם לכך שאותו מאבק בין מעמדות נדד לו ממחלקה למחלקה.

ועם זה פיטרון אחד לשאלה אז מה כבר השתנה ?

הציטוטים הינם מספרו של ויקטור פרנקל הרופא והנפש   Ärztliche Seelsorgאשר נכתב במקור ב1946, הגירסה שקראתי וצותתי היא

הרופא והנפש: יסודות הלוגותרפיה והאנליזה האקזיסטנציאלית (תרגום ועריכה מדעית: דוד גוטמן), אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר, תש”ע־2010

וכרגיל מי שחדש פה מוזמן לגלול וליבדוק מה היה בעבר

להמתין ולחזור בעוד שבוע/שבועיים או לצפות בפיסבוק או אצלי בלינקד עם זה עדיף

ומי שרוצה ליהיפגש בציוץ בטוויטר https://twitter.com/Haimbaavoda לצייץ

ברור כמעט לכולם היום שיש דבר שניקרה הטיות (biases) בקבלת החלטות. רבים וטובים כבר מתפרנסים מזה ומעבר לספרים הרצאות יש תוכניות שלמות. לאחרונה צץ אח קטן לנושא, אח שמאוד היה לי מוזר כמהנדס ליראות אותו מתעצם. רעש בהחלטות. וחכו עם שמעתם על ההטיות ועוד לא שמעתם על הרעש זה כי הספר שיכניס אותו לעניינים עוד לא תורגם לעברית. אבל כבר מתחילים ליראות ניצנים של תפיסה ושל כניסה.

השיטה הטובה ביותר להסבר הינה קשורה אחשהו לצבא – מקבץ. ואזכיר נשכחות עם המקבץ הוא לא במטרה אלה מוסת לצד זה או אחר צריך לתקן את הכוונת ולטפל בסטיות – אילו ההטיות. אבל עם הפיזור גדול מאוד ועף לו לכול הכיוונים הרי שמה שנדרש לתיקון הוא מי שיורה ולא הרובה. זה ניקרה רעש.

ותאמינו או לא גילו כשנותנים לאנשים שונים את אותם נתונים מתקבלות תוצאות שונות, יותר מכך עם נותנים לאותם אנשים את אותה נתונים אבל לא באותו יום שוב יש תוצאות שונות. זה הרעש במדידה

והאמת כמהנדס אני לא מבין על מה המהומה, אנחנו רואים הבדלים בין מכשירי מדידה כול יום כול שעה ויש לנו את הכלים לבדוק מה הסטייה. לא רק זאת אני מקווה שכולם זוכרים שכלי שכוון וכויל לתחום אחד לא בהכרח יהיה מתאים ולכן צריך לעשות GR&R כול שני וחמישי שבודק עקביות לאותה מדידה עם מפעילים שונים ובזמנים שונים (עם על החוקים מקפידים)

גם במדעי החברה אני לא באמת מבין מה החידוש – פשוט יש לזה שם אחר מהימנות. והפלה ופלה יש מספר סוגים , מהמנות בין שופטים, מהמנות מבחן חוזר ובשיא הכלליות מהמנות מדידה.

ואפילו סתם כאדם אנחנו יודעים לסנן את המציאות בהתאם למי שאמר, מי אמין מי מגזים מי פסימיסט ולמי יש סטנדרטים שבהם אף אחד לא מסוגל לעמוד.

אז מה הרעש על הרעש? אני באמת לא מבין. כיראה שרוצים להעביר משהוא לציבור הרחב צריך שם חדש. כי מי יקנה סדנה לחברה על שיפור מהמנות בראיונות עבודה?

אבל מעבר לציניות מההבנה שלי מהראיונות עם דניאל כהנמן שהוא בין המחברים אני בתחושה שהמטרה לתת פרופורציות לכלי אחר שיצא משליטה. הכלכלה ההתנהגותית או הפסיכולוגיה החברתית ניסו לתת סט חוקים לאוכלוסיות . אנחנו חושבים בצורה שונה אז עם נדאג למסגר שאלה בצורה אחת נקבל את התשובה. מאין פסיכוהיסטוריה לחובבי מדע בידיוני.  וכמי שיסד את צורת החשיבה הזאת הוא מכה על חט ומנה להחזיר את ההבנה שלא כולנו תחת אותה תוכנה. 

כי את העובדה שהשיפוט האנושי לא מדוייק נידרש להכניס אליו הכוונה הוא כבר מזמן גילה, ולא סתם יש לך חוות דעת שנייה, ברפואה וגם לרוב בקבלה לעבודה. דפי משוב לכוון לעובדות כבר קימים וגם בתחום האישי הMSDS קיים שגם את הדיעה על הפשיות כבר הוחנס לארגוריטים מיזמן.

אבל כניראה שהגיע הזמן לחדש ולהוסיף מילים חדשות להדרכות “הגיינה של החלטות” ולרענן ישנות כפרוטוקול.

דרך הגב המושג הזה נימכר לא כמושג חדש אלה כדבר שלא זיהוא עד היום את עלותו הגבוהה.

שוב אולי  כמהנדס אני לא רואה את החידוש חוץ מאשר בתחום השיווקי

אבל כשענק כמו כהנמן נותן את הטון זה הזמן להתכונן

וכרגיל מי שחדש פה מוזמן לגלול וליבדוק מה היה בעבר

להמתין ולחזור בעוד שבוע/שבועיים או לצפות בפיסבוק או אצלי בלינקד עם זה עדיף

או עם רוצים שהפירסום יבוא אליך ניתן גם להירשם לטיוטר ב https://twitter.com/Haimbaavoda

הטיטל שלי בעבודה אומר שאני מנהיג leader ובהתחשב שעובדה שהיום כולם אומרים שצריך להנהיג ולא לנהל לכאורה זה ניראה מרשים את מי שלא מבין. מי שמסתובב בחברה דוברת אנגלית יותר מחמש דקות מבין שזו רמה מאוד נמוכה. עד כמה נמוכה? על מנת להראות שזו גם דרגה ניהולית הוסיפו במערכות הפנימיות (ולקולגות שלי) את המנהל ליפני. Managing group leader.כי עם משהוא בטעות פספס מנהיג קבוצה זה פשוט מי שעוזר, מכבן מלמד אבל בקושי מנהל.

אז עם מערכת צריכה להגיד לעצמה שחלק המנהיגים בה הם גם מנהלים זה אומר משהוא על מושג ההנהגה. בצורה לא מפתיעה לאף אחת מהדרגות מעלי אין את מושג ההנהגה בשם, זה לא מכובד. זה לא רק בחברה הזאת ולא רק בשפה הזאת. אפילו יחידות HR שהחליטו לשנות את שמם על מנת ליראות את האדם הפכו את VP HR לhead of leaders.כי גם בין אילו שקוראים בקול בחברה לשנות את הגישה מניהול למנהיגות , בין האמירה לתשלום יש הבדל. ואת האמירה של ראש השנה שעדיף להיות ראש מזנב הם בוודי הטמיעו בעצמם יפה.

אז מדוח בוחרים בשימוש במילה ראש די ברור להבין אבל באו ניראה איפה השאר:

Manager, מנהל פה יש גילגול יפה של המקור זה של manage שהגיע מ manège בצרפתית שהגיע מ maneggio שתאמינו או לא הינו שליטה בסוסים שהגיע מלטינית manus  שזה פשוט יד. אז לישלוט בסוס לישלוט בתנועה . ועם ניקח את זה לקיצון להוביל אותם ליעד אבל לירכב על גבם

Director, דירקטור  מקור המילה היא מצרפתית directeur והפירוש הוא לכוון לארגן או במילה היותר מכוונת לתת כיוון מסויים. האמת זה סוג של הנהגה.

VP , סגן נשיא  זה באמת כבר ללכת רחוק – זה להיות סגן מושל של פרובינציה קטנה אבל עם נלך עוד אחורה ניראה שזה למעשה לא משהוא שהולך אלה עם מתחקים עם המקור למילה מגיעים ללטינית חזרה לpraesidere שזה פשוט זה סגן של מי  שיושב ראשון, אני מניח שפחות אנשים היו רוצים את זה בטיטל שלהם להיות “היושב השני”

ועכשיו אנחנו כבר לקצה בפיסה באנשי החליפה אנשי הC.X.O עם כול שאר הקיצורים

ה O מסמל  קצין זה פשוט , לא בדיוק מנהיג אלה פשוט מי שנותן פקודות, שנימצא שם מכורך הדרגה. לא מי שלוקח את הסמכות דרך הפעולות שלו אלה מי שמקבל אותה מעצם מעמדו.

והC הוא הChief והתרגום של זה הוא מאוד לא חברי:  הגבוה ביותר בדרגה או כוח; הכי חשוב או בולט; העליון, הטוב ביותר, ממוקם מעל השאר  (המקור הוא סיבוב חזרה לראש אבל זה פחות מצחיק)

השילוב של קצין עליון זה לא בדיוק מי שהייתי שם כניגוד לבוס … ואני בספק עם בעברית היה הולך טוב. תיזכרו מה כבר קרה לנו כאשר היה מנהיג העליון. למרות שליפעמים זה יוצא נחמד

אז שוב יש עכשיו גל של אמירה על המנהיגות החדשה, כאילו לא היינו בשנות ה90 שדיברו על מנהיג רמת חמש כאידאלית ובסוף החליטו להשאיר אותה שם באידיאל. כשיו אני יודע שעולמי צר ואני רואה תמונה חלקית כי אני לא נימצא בכול מקום, אבל עם עדיין מאפיינים אנשים ומנהלים על פי אדיג’ס אז עדיין יש שאלה גדולה מה יעזרו המילים עם אין מעשים. וגם את המילים משאירים לתפקידים של אחרים.

אחרי כול האמירות קרן אור קטנה, בפיליפס פתאום מצאתי מנהיגה site leader כמי שנימצא באתר ברמה הבכירה. בהתחשב בעובדה שהיא באמת מנהיגה לא ברור לי עם הברכה היא בא או בחברה. אפרת עם זה מגיע אליך תני לי תשובה …

וסתם בשביל הכיף,

COO הוא לא רק תואר אלה גם פועל  מהמאה ה16 ” להשמיע קול נמוך, מתלונן, ממלמל,”  יותר משעשע היה פירוש קצת שונה “השתוללות של יונה”. ועד כמה שזה משעשע לחשוב על COO כיונה זה בהחלט דוגמה מצויינת למידע מיותר.

למי שיש סיוטים מהדרגות הבחירות יכול להוריד פחדים בשימוש במילונים מוזרים.

ולכול השאר

אז תמשיכו לשטף את התמונה של הבדל בין boss  לleader , תעשו ליק לכתבות על המנהיגות החדשה אבל עם אתם לא רוצים להיפגש עם זה שוב במגפה הבאה, תתקדמו ,תזכרו במה שהיה ותשנו.

וכרגיל מי שחדש פה מוזמן לגלול וליבדוק מה היה בעבר

להמתין ולחזור בעוד שבוע/שבועיים או לצפות בפיסבוק או אצלי בלינקד עם זה עדיף

לא ברור לי למה אני מותרד מפרשת nso, אולי זה ביגלל שגדלתי כשכן של עיתונאים זרים ולא היה מוזר ליראות רכב ממתין מימול עם אנשים במשך שעות או לישמוע טכנאי של בזק על הקו באמצע שיחות. ואולי משהוא אחר אבל זה גורם לי להיזכר מתי מתעלמים מנהלים

יש את המיקרה של הזוטרים שם על פי ד”ר שרון לובש הם פשוט מנשים לעשות עבודה טובה יותר ממה שנידרש. לעמותם יש את הבכירים שעל פי חוקר מברקלי ששכחתי כרגע את שמו כשאתה עשיר יותר וחזק יותר אתה משאיר את החוק מאחור.

יש את נושא השחיתות האירגונית ועוד מספיק תאוריות להבין למה לעבור על החוק

אז נחייה וניראה מה יהיה, ואחרי הפרויקט של היעילות אולי שווה יהיה לחזור לדברים שהתענינתי בעבר על הציות.

טוב פרקתי, לילה טוב

טיוטה הוא הסטנדרט והשאיפה כשזה מגיע לקו יצור, עם המון שכלולים ושיפורים ומילים שנראות נהדר על הקיר. קיזן, לין, 5s ועוד המון מושגים שבאמת לקחו את היצור קדימה. למי שניסה להבין לעומק גם נימצא הקשר בין התרבות הסמוראית לדרך המחשבה כנגד הפדאליזם המערבי וכיצד זה עדיף ומשפר. אני מודה שמבחינתי גם תרבות היצור והשיפור היפנית היא סוג של אידאל שיושב בראש. עם העצמה של עובד הקו וחשיבותו של הגמבה על מנת למצוא שיפורים

השבוע הגיע גם הצד השני של אותה התרבות לחזית את מחיר הייעול – טיוטה לקחה אחריות על התאבדות של עובד.

“We are currently seeking to create a more transparent work environment that makes it easier for individuals to voice their grievances, as well as a management free of harassment from the authority, so that every employee can work without fear,”

מילים יפות, מילים טובות מילים יפות, נורא . כבר כתבה יונה וולך  ובהתחשב בעובדה שזה לא המוות הראשון שטיוטה מורשעת בו יהיה מעניין ליראות מה התוצאה תהיה ומה יהיה הספר הבא של הToyota way.

ומי מיכם ששואל מה זה קשור אליו כי הוא לא משם אלה ממקום אחר, שיבין שטיוטה היא המקור להרבה מהדברים הטובים והרעים שסובבים אותך אג’יליות ועיצוביות שנמצאים בכול מקום הם ילדים/ נכדים של אותה השיטה. אבל סביר להניח שב2024 פשוט ניראה את אותה כתבה עם תגובה קצת שונה. וסביר להניח שהתגובה למשבר ההתפטרות תהיה יותר משמעותית.

אז השבוע פשוט יצאה מחשבה …

שאר הזמן השבוע היה על שפה, הארץ פירסמו על מאמר שחלק מהביקורת בכתבה עליו היתה שלא היתקבל לפירסום בעלונים שמבינים בשפה. ולצערי בדקתי והובן למה. דובר על כך שלנשים לוקח יותר זמן לעבד כאשר פונים אליהן ברבים והפירוש היה שהן מופלות לרעה כי הן צריכות לעשות תרגום כפול ולכן ירידה בביצועים. הבעיה שלא ניבדק מה קורה שפונים אליהן ברבות. ושם עם עושים סקר ספרות רואים תוצעות מענינות – שיש מקומות שבהם זה פוגע ויש שמשפר והחלק הגרוע באמת היה שלפחות בכתבה כמובן שרק החלק שבו הנשים ניפגעו צותת. ותמיד יש שאלה, מה עדיף לקבל כלקוח שקר שניתן לגלות או חצי אמת שרק עם תתעמק בפרטים תגלה?

וכרגיל מי שחדש פה מוזמן לגלול וליבדוק מה היה בעבר

להמתין ולחזור בעוד שבוע/שבועיים או לצפות בפיסבוק או אצלי בלינקד עם זה עדיף

לפעמים החיים חזקים מתוכנית, אז נכון שהמטרה הייתה לכתוב על המאמר של HBR אבל השבוע היו שני מאמרים שקצת שינו את התוכניות. המאמר הראשון הוא בקשר לישיבות וקוטלג ויצא מהבוידם בזמן (למרות שלא על זה תיכננתי ליכתוב השבוע) אבל המאמר השני היה משהוא שווה לעצור בשישבילו. על כוחם של הענשים הקטנים. עד היום תחת הכובע של הכלכלה (התנהגותית) היה מקובל לחשוב כי בגלל שרוב האנשים סולדים מסיכון (או במילים פשוטות הפסד מסב להם כאב רב ולכן יהיו מוכנים לשלם על מנת להיתחמק ממנו) שיטת האכיפה הטובה ביותר הינה איום בעונש חמור. כי גם עם רוב הזמן לא תיתפס הרי שברגע שתתיפס העונש יהיה כזה שלא יהיה שווה לך את שאר הזמן שלא ניתפסת. שליללה על מהירות גבוהה, פיטורים על בעיות אמינות הם דוגמה לכך. הבעיה שהחוקרים ראו היא שהניסויים במדעיים וניטרלים במעבדה בוצעו כך שיהיה ברור עם מפרים או לא ובמציאות יש תמיד אזורים אפורים.

אז הם בנו ניסוי והיתעללו בתלמידי הטכניון שגם כך רק רצו לעבוד קצת בניסוי קל וללכת למעבדה וגילו שלמעשה עדיף לתת עונשים קטנים בתדיורת גבוהה מאשר להגיל את חומרת העונש. מה שמעניין שגם כאשר הודיעו מראש על חומרת הקנס עדיין זה היה יעיל. כלומר עם נחזור לנהיגה  לא לתת שלילה אלה פשוט לשים שוטר כול קילומר ולתת קנס יחסית קטן. אבל בחיים מדובר באירועים חוזרים ולכן מספיקה עלייה קטנה של האכיפה על מנת ליצור שינוי באוכלוסיה נורמלית. וכן יש את הסיכוי שמישהוא יקח את הכנס הקטן כתשלום אבל זה כבר לא רוב האוכלוסיה אלה פושעים מעדים ואותם צריך להוריד מהכביש.

זה היה מעניין אבל ניסיתי לחשוב איך אני מעביר אות המחקר לעולם האמיתי שלי – התעסוקתי ולמען האמת מצאתי את עצמי בלי יכולת לחשוב איך אני מיששם את זה.

גם כך עד היום החוק לא אפשר לתת יותר מידי סנקציות – קנס אסור, השעיה – לא מקובל ועלול להסתיים בכך שאתה תשלם לעובד על יום העבודה, הורדת הרשאות פוגעת בעיקר בך שצריך לימצוא מי יעשה את העבודה במום העובד ומורידה ממנו לחץ . מה שמשאיר רק שיחות , השפעה על המשוב השנתי ,מכתבים כמו בבית ספר ושימועים/סיום עבודה ושאר המילים המכובסות לשקילה או ביצוע פיטורים. מכתבים הם גם כן לא עונש כול כך קל כי זה כמעט אוטומטית פוסל קידום לתקופה לא קצרה (אפילו בלי להסתכל מה רשום). אז גם כך למעט שיחות לא היה יותר מידי מה לעשות

ועוד יותר מזה. היום כאשר השוק בעבודה הוא שוק של עובדים המצב עוד יותר גרוע, בעיות לא מטופלות כי אפילו לא רוצים לעצבן את העובד, ולא מדובר באנשי היטק – גם מפעילי מכונה בעלי אנגלית שבורה קשה להשיג (בשכר מינימום , ישלמו יותר ימצאו יותר אבל זה לא ביכולת שלי לשנות)

כלומר ניתקעתי עם משוב מילולי ללא משמעות אמיתית של עונש ובמשחק לאורך זמן עם עובדים עצמאיים זה לא  בדיוק אפשרי, מזל שהצוות שלי הוא עם הנעה עצמית. כעובד אני עוד זוכר את אותה הגיברת שהיתה בתדירות גבוהה ולא ידועה בודקת את העבודה ובמבט מצמית מטפלת במפירי ההוראה, והאמת כחול שזה היה יעיל זה בהחלט לא היה חביב.

ומי שלא רוצה את הפרשנות והתימצות שלי המאמר בניגוד לפיקוח  חביב :

https://www.pnas.org/content/118/42/e2108507118

וכרגיל מי שחדש פה מוזמן לגלול וליבדוק מה היה בעבר

להמתין ולחזור בעוד שבוע או לצפות בפיסבוק או אצלי בלינקד עם זה עדיף

ליפני די הרבה זמן הגיע אלי קובץ של 100 שיטות לשיפור פרודוקטיביות, כמובן שהוא תוייק תחת דבר נחמד שמבזבז את הזמן, אבל מסתבר שקהלת צדק.

עכשיו בתום הקורונה והמשך העליה בהזמנות בתעשיה זה זמן לנקות אבק ,לרענן את השיטות ולתת הזדמנות לילמוד עם יש חדשות. נטה השיטה מאז שישבנו על הלוח עם חן איך לדחוס עוד משימה ואיך להיסתדר.

אז אבדוק את הקובץ שיטה אחר שיטה אבל זה יתחיל כניראה רק בשבוע הבא.

קצת ליפני השיטה הראשונה מוזמנים להבין מה קורה כשמנהלים את הזמן.

ולמי שאין סבלנות מוזמן לילחוץ כאן

ניהול בזמן – עידו גלעד

אמרו לי לך תנהל את הזמן
ואני כמנהל זוטר, הרמתי גבה וניגשתי למשימה.
התחלתי איתו בניהול ציפיות אבל הוא פשוט תיקתק לאיטו
אמרתי לו: בוא תתחשב
אנו פה כקבוצה, תיתן כתף.
בדקתי ביום בדקתי בליל
מה עשה, מתי אך עדיין איין
חשבתי אולי ניתן לו מרחב
אך שרדינגר את החתול חטף
והזמן הצתנף לו בפינה.
רציתי לתת דוגמה אישית
אך אני את מה ששלו לא מבין
בסוף כמובן הגיע זמן המשוב
הכנתי שיחה ישירה מאוד
עם תוכנית ,זמנים מדודים ובדיקת ביצועים.
ציון מדכא שמשאיר סיכוי
וכמובן שזה פגע לו בתגמול.
זה כמובן לא שינה הרבה
הזמן בשלו ולא משתנה
אז אחרי ששום דבר לא עזר
הבנתי, פה זה נגמר,
הגיע הזמן אותו להחליף,
הרי לכולם בסוף יש תחליף.
אז עכשיו אני פשוט בלי זמנים
ובסוף החיים כך יותר יפים.

מוזמנים להמשיך לעקוב כאן או לעקוב בhttps://lifeatwork.co.il/