אנחנו עדיין בתקופה של שנה חדשה וחשבונות והבטחות מה שמוביל יפה לעצה הבאה שבספר להצהיר על המטרות.
ולכאורה זה לא משנה מה המטרה הצהרה אמורה לשפר את ההגעה. למחויבות הפומבית אמור להיות ערך בכך שהמחיר של אי עמידה במטרה הוא גלוי לכולם, פשוט מסדר בושה. זה כבר לא החשבון שלי מול עצמי אלה ההיתמודדות מול אדם חיצוני או קבוצה. שילוב יעיל של אחריות,בושה וגאווה יוביל לביצוע המשימה
נפתח בדייטה, ניכתוב ספר או פשוט נגיד בישיבה שנסיים את הפרויקט עד הראשון לחודש הבה. הצהרנו התיחיבנו ולכן זה יקרה. בימינו שבכול שנייה אנחנו מחוברים זה יכול להיות פומבי, בכול שעה והתחיבות מול כול המדינה.
עצה שנישמעת נהדרת הגיונית מובנת בלי תאוריה מסובכת מסביב רק כרגיל עם חוברת העצות הזאת עם בעייה קטנה, זה לא תופס מחקרית. והעצוב זה שזה לא מידע חדש. עוד כשלמדתי על הצבת מטרות זה כבר היה פומבי. לא המטרות אלה הבעייתיות בעצה.
נימצא שמי שהתחייב דבקה לא עמד בהחלטה ואל תלכו רחוק, מי שמספיק וותיק שיחשוב כמה פעמים הצהיר ולא עשה לעומת הפעמים שעשה ואז הצהיר. או כפי שכבר נאמר if you want to shoot,shoot, dont talkאז למה ?
התאוריה פה קצת מסתבכת ומכילה הנחות שאי אפשר לבדוק. עצם ההצהרה היא כבר נקיטת פעולה זה צעד ראשון לכיוון שאמצהיר חושב שנכון. ומיכוון שכבר עשה צעד אחד הרי שכבר התקדם ואז אפשר לנוח …
אבל הצעד לא באמת שינה במציאות דבר אבל כן את התפיסה. באו ניקח לדוגמה כתיבת ספר.
הצהרתי על כך כלומר אני סופר , אז מה עם אין עוד ספר אני עובד על זה ולכן אני סופר. ויותר מכך בזה שסיפרתי את זה נגיד לגל אני חושב שגל חושבת שאני סופר מה שגורם לכך שאני עוד יותר חושב שאני סופר. ואם אני כבר סופר אז למה להוציא את הזמן על ליכתוב ? מכאן שהמסכנה היא לישמור את הדברים בבטן.
ושוב לא מדויק, המשיכו לחקור ולפחות למה שנכון למחקר מלפני שנתיים יש שוב איזשהוא אבל. זה לא שמנגנון הבושה לא קיים אבל הוא מתחרה עם מנגנון שינוי התפיסה ובשביל לתת לבושה קצת דחיפה זה משנה בפני מי אתה מתחייב. אין דין התחיבות אחת לשניה. למרבה ההפטעה זה לא צריך להיות חבר קרוב או אח .
האדם הנידרש להתחייבות על מנת למקסם לפעולה זה משהוא שאתה מעריך, מכבד ושאתה חושב שיש לו סטאטוס יותר גבוהה משלך.
ופה לפחות אצלי מתחילה בעיה, מעטים מאוד האנשים שאני נימצא אתם בקשר ושמתאימים למעמד שמתאים לכול השלושה. הקרדיולוג שלי שם אבל זה לא שמחר אקבל טלפון מכהנמן … צריך לחשוב שהמחקירים האילו למעשה ניבדקו על סטודנטים וכן אז זה לא היה קשה לימצוא אדם שכזה אבל היום בעולם האמיתי שלי ?
נעזוב אותי ונחזור לשינוי, הרי רבים יודעים על כוח של קבוצה לשנות ולדחוף משומרי משקל ושלל סדנאות. שם אתה מצהיר ונידחף על ידי קבוצה לפעמים אורגנית אך לרוב זרה ומאיפה יצוץ לו כבוד במעט מאוד זמן ? אז נגיד שהמדריך מקבל קצת כבוד אבל אז למה לעבוד בקבוצות ? פה יש עוד מנגנונים אבל לעינינו החשוב זה העקיבה. כי לא מדובר רק בהצהרה על מטרה אלה גם סימון הדרך ומשוב על כך ובזה למעשה עברנו למנגנונים אחרים זה לא רק הצהרה וזה כבר יהיה ביום אחר
טוב אז מי שרוצה ליראות מה ניכתב כאן קודם שילחץ על 100-עצות-של-פרודוקטיביות
ומי שרוצה לעקוב במדיה אחרת שגם נותנת התראה מוזמן להיכנס לדף של חיים בעבודה
