למי שאי סבלנות לקרוא את הכול הרעיון הוא פשוט, ” ההתפטרות השקטה” תמיד הייתה זה פשוט מיתוג מחדש לנושה קיים , לא מדובר פה במאבק בין דורי אלה פשוט במאבק מעמדי אשר מוקצן על ידי צמצמום הפער בין מקצועות ה צברון הכחול ללבן כתוצאה מנהלי עבודה
אז נתחיל מהתחלה, מה זה התפטרות שקטה – זה לבצע את העבודה שהוגרה ובזמן שהוגדר, לא מדובר שביתה איטלקית אלה פשוט בהתאמה בין האדם לחוזה. שם יפה קליט וכנראה מאוד ווירלי אבל עוד ליפני שהתקשורת הייתה בעזרת מחשבים היה לזה ביטוי ” העט נופל בחמש” . אני מניח שרוב מי שמעלה את זה לטיק טוק לא עבד עם עט אבל זה היה שם. הביטוי הזה היה לפעמים ביטוי גנאי לעובד או לתאור של עבודה אבל סימן הבדל ברור בין חופשה לעבודה. המקום עבודה שלי לא בדיוק חובב הפרדות שכאילו ולכן בדרך כלל בקולגות שלי מתחלפים מהר. חלקם התחלפו לעבודות בשכר נמוך יותר והתקדמו לאחור רק בשביל למצוא את האיזון המיוחל או לנסות להחזירו לשפיות . ולא מדובר פה על העשור האחרון … אבל כרגע אני קורא ספר מ46 שנוגע לנקודה הזאת. היא מתוארת בצורה קצת יותר מליצית וקשה לקריאה מסרטון חביב אבל כבר ב46 דובר על מאבק בין הפסיכולוגיה האינדיבידואלית שבסיסה הינו הרצון לכוח וקידום של האדם לבין הזרמים ההומניים שמתייחסים למילוי צריכים שלא בהכרח על ידי מסגרות וברושן העבודה. לפעמים זה מביך כמה מה שהיה הוא שיהיה.
נחזור מהספר שניה לנושא שהצעירים הם אילו שמובילים את הנושא, אני מניח שזה נכון בטיקטוק ובאינסטגרם שכן הם הרוב אבל אני עדיין זוכר את המאבק של המנהלת שלי מול החונך שלי על שעות העבודה שלו, ולא מבובר פה בדור Z או Y אלה על אדם שהיה שאני לא באמת סגור עם הוא X או ביבי בוום. מה שמוביל אותי לנקודה שלא מדובר במאבק בין דורי כפי שהוא מוצג אלה פשוט במאבק בין הנהלה לעובדים. הוא כרגע מובל על ידי הדורות האחרונים פשוט כי הם דור ה”עובדים הפשוטים”. הרי מי שבדורות הקודמים לא השקיע (או עשה הצגה יפה) לא התקדם ונעלם לתפקידים מוזרים בצד כך שמנהלים הם אילו שראו את תפיסת החברה מעל האדם. כבר יש לי מספיק שנים על מנת ליראות איך אנשים שינו את התנהגותם ודעתם עם הקידום מלע. אני זוכר שבמכרז שהפסדתי היה לי שיחה עם חבר שאמר שמצד אחד הוא עצוב בשבילי שלא התקבלתי ומצד שני שמח שלא איבד חבר. נחזור לחוויות האישיות שלי מהעבר שאני עוד זוכר את אחד המנהלים בעבר כשקודם כבר מההנהלה הזוטרה עושה סיבובים אחרי חמש בקוביות ההנדסה לסמן לו מי נימצא עוד בעבודה וניכר היה שהוא לא מרוצה מהתוצאה. ושוב זה לא נושא של גיל. היה לי עונג לעבוד תחת מנהלת שלמדה אתו באותה שכבת גיל ואותה עיר. .אצלה לא היו שעות היו משימות. וזה לא משנה עם עבדת קשה או מעט לכול משימה היה מספר ורק לפי זה ההצלחה נמדדה, עם הייתה הצלחה או בעיה. ושוב זה מאבק מעמדות כי גם אותה ראיתי לא נספרת על ידי הנהלות שונות למרות ההצלחות.
“היחס הטבעי לעבודה המקצועית של האדם כתחום שבוא ניתן להגשים ערכים יצרתים ולהשיג מטרות אישיות נפגע ומתעוות לא פעם עקב תנאי העבודה השולטים בימינו ” כתב פראנקל כבר ב1946 אבל ההמשך הוא המעניין לנקודה שלי “ככול שהכבודה ממוכנת יותר ומתבצעת בהתאם לנורמות, כן היא מהימנה ורצויה יותר” החלק הזה הוא החלק שכול מהנהל ישמח ממנו ודורש מעובדיו , מחלקות שלמות קמות על מנת לתמוך בסטנדרטיזציה. QA לבקרה OPEX על מנת לחפש את הנורמה הטובה ביותר OD LD ושאר הקיצורים לסמן את מחלקות התמך של ההדרכה אשר מטרתם היא שהתוצר יהיה זהה לא משנה מי על העמדה או על המקלדת. מעבר לכך חלק החברות לוקחות לעצם גם את הדרישה להופעה אחידה בחלק מהמייקרים כחלק מאותו צמצום חרות אישית אף כי אין לזה שום קשר לתפקיד (עם כי בענפים רבים זה כבר צומצם) אבל הרעיון די פשוט. גם עבודות החשיבה נכנסה תחת נהלים . אתה נידרש להשתמש בתוכנה מסוימת לא כי צריך אלה כי זה הדרישה, דוחות בפורמט אחיד וכו כך שגם תפקידי הצברון הלבן – מקצועות החשיבה מצמצמות את מקוריות המחשבה. ואז מגיעה שוב באותו ספר שאני מזכיר הוא מ46
ולכן בתנאים אילו יש להתייחס לעבודה כאמצעי למטרה, לא יותר מפרנסה גרידה. במייקרים אילו החיים האמיתיים מתחילים רק בשעות הפנאי
פרנקל 46
כן אותו דור במורים (boomers) כבר הבין את ההתפטרות השקטה אבל היה דור שהנדסאים חשבו ועבדו לבד יותר ממה שמהנדסים עושים בימינו ועוד לא קמו כול מחלקות האיכות שש הסטיגמות ושאר השיטות כך שזה נישאר לעובדי היצור מול מנהליהם, היום עם למידת המכונה והסטנדרטיזציה יש המון פועלי מקלדת שפשוט מחפשים משמעות אחרי העבודה. מה שגרם לכך שאותו מאבק בין מעמדות נדד לו ממחלקה למחלקה.
ועם זה פיטרון אחד לשאלה אז מה כבר השתנה ?
הציטוטים הינם מספרו של ויקטור פרנקל הרופא והנפש Ärztliche Seelsorgאשר נכתב במקור ב1946, הגירסה שקראתי וצותתי היא
הרופא והנפש: יסודות הלוגותרפיה והאנליזה האקזיסטנציאלית (תרגום ועריכה מדעית: דוד גוטמן), אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר, תש”ע־2010
וכרגיל מי שחדש פה מוזמן לגלול וליבדוק מה היה בעבר
להמתין ולחזור בעוד שבוע/שבועיים או לצפות בפיסבוק או אצלי בלינקד עם זה עדיף
ומי שרוצה ליהיפגש בציוץ בטוויטר https://twitter.com/Haimbaavoda לצייץ
